תפסיקי לחכות למשכורת, הכסף עבר פאזה | ניוזלטר #005

בניוזלטר הקודם דיברנו על כנסים 

ואיך בחירה והתנהלות מושכלת בתחום הזה 

יכולות להביא לזרם לידים יציב ואיכותי.


לא קיבלת את הקודם? 

אפשר להציץ בו (ובקודמים) ממש פה >> הצצה🙋🏻‍♀️


בניוזלטר היום הבטחתי שאכתוב על ההבדל בין עצמאית לשכירה.

זה מאכלס רבות מהשיחות שלי עם עצמאיות.


כשבעלת עסק מתחילה להשוות את עצמה לשכירה,

הרבה פעמים זה מגיע ממקום של 

ייאוש 

או 

תסכול 

או 

כמיהה.


אבל אלה רק רגעים,

ואני דואגת למסגר לה אותם.


שיישארו רגעים,

ולא מיינד-סט קבוע שמנהל אותה.


אני לא יודעת מה הסטטיסטיקה של כמה עצמאיות 

היו בעבר שכירות לאורך שנים 

וכמה התחילו מ-Day 1 (אחרי צבא וכזה) 

להיות עצמאיות.


אבל רוב העצמאיות שמגיעות אלי לליווי העסקי

הן עצמאיות שפעם היו שכירות 

ועשו את הקפיצה האמיצה להפוך לבעלות עסק.


ועדיין ה-state of mind של שכירה, 

מלווה אותן לאורך שנות עצמאותן.. 😬


הן נזכרות,

שכשהיו שכירות

ולא הרגישו טוב,

הן פשוט שלחו הודעה שלא יגיעו היום לעבודה

וחזרו למיטה.


נזכרות שיכלו לשבת שעה על הקו עם הלונה פארק

ולסדר כרטיסים בהנחה לכול המשפחה, ליום הכיף שתיכננו.


לעיתים מהרהרות בגעגוע באלכס מהתמיכה הטכנית,

שתמיד היה מגיע בחיוך 

לבדוק למה המחשב שלהן עושה בעיות,

מתקן בצ'יק

ונשאר לפטפט 2 דקות.


💭💭💭

אלה הדים לעבר,

וצריך לתת להם מקום של כבוד,

לא לרוץ מיד ולדרוס אותם באכזריות.


כי כיום את עצמאית,

שצריכה להרים את עצמה 100 פעמים קטנות ביום

ועוד 3 פעמים גדולות.

ואין אלכס,

או "תן ביס"

או משאבי אנוש שירשמו לך יום מחלה וזהו.

אז מותר לך להסתכל לפעמים לאחור בגעגוע.


אבל אז אני שומעת אותן מספרות לעצמן ולכולם

את הסיפור

שלירלרו כבר 200 פעם;

איך עזבו תפקיד מפנק בהייטק עם אוטו צמוד ותנאים amaze,

איך סגרו את הדלת מאחוריהן 

במשרד הממשלתי/בעירייה/בחברה הבינונית הוותיקה 

אחרי 12 שנים טובות

ויצאו לדרך עצמאית.


כאילו אפשר ממש לדמיין אותן במכנסי בד

וחולצה נחמדה 👚

נוטלות את העציץ הקטן ושאר הפיצ'פקעס שבמגירות השולחן 

ואומרות שלום לכולם בעבודה,

מציצות אל שאריות העוגה הכשרה 

משתיית הפרידה שנחות להן במטבחון,

וניגשות לקצין הרכב למסור את המפתחות 

של הטויוטה קורולה ההיברידית האפור מטאל,

שהייתה כה טובה אליהן 🥺


אבל בואי נודה על האמת,

זה לא באמת היה ככה.


לא סתם עוזבים עבודה מפנקת

ופונים לאופק מפחיד וחסר ודאות באופן מטלטל.


יתכן וזו הייתה עבודה טובה, 

עם הרבה רגעים מכוננים,

ופשוט בשלב מסוים הפסיקה להיות טובה עבורך,

ולקחו לך מעט או הרבה ימים כאלה להבין שזהו.


יתכן שאלה היו כמה וכמה מקומות עבודה

שהמעבר בין אחד למשנהו

הציף לבסוף את העובדה

שלא מתאים לך more of the same
​ואת חייבת לפתוח עסק.


הפחדים אז השאירו אותך שכירה,

כי יש להם כוח מדהים

ואני נדהמת כל פעם מחדש מכוחם,

אבל את היית זו שנחלצה ועברה לעצמאות.

The one that got away


ואותו סיפור מלורלר שממשיך בפיץ' שלך,

מראה כאילו שזה היה clean cut.


ממש לא.

תפסיקי לספר את זה לעצמך.

אחרי 200 פעם גם את מתחילה להאמין לסיפור הזה.. 😞


תגידי,

את זוכרת שזה היה מעבר מנטלי 

שהתחיל עוד עמוק בשנים בהם היית שכירה?

מעין פרה-מנפאוזה של שנים לקראת חציית הרוביקון.

שזה היה תהליך מנטלי שאולי אפילו נמשך עד היום,

של בניית הזהות החדשה שלך ("אני זה העסק"), 

הפרדה בריאה בין האני הפרטי לעסק, 

ומעבר לתפיסה ניהולית.


ועדין אני רואה אותן ממשיכות לחשוב כמו שכירות.

לפעמים זה הכי בולט בקטע של הכסף.


שכירות רבות נשארות במערכת 

מתוך צורך בהישרדות ובביטחון כלכלי, 

למרות תחושת חנק קבועה (דמייני אוגר על גלגל). 

אחותי - המעבר לעצמאות דורש אומץ קיומי,

אומץ להקשיב לקול הזה במקום להשתיק אותו.

זה קורה אצל פחות מ-10% מהשכירות לדעתי

ובדרך-כלל אחרי גיל 40.

אותו גיל קסום 

שבו חלקים בגוף שלי 

התחילו לדגמן את כוח המשיכה

וחלקים במוח ובנשמה שלי התחילו לדגמן 

"לשים פס על דברים שהזיזו לי בעבר, 

או לא לשים פאק עליהם 😄".


ה-state-of-mind של משכורת כל חודש אז,

מחלחל עמוק ונשאר שנים אצל עצמאיות.

הן מסתכלות על דו"ח החשבונית הדיגיטלית מחודש לחודש

ומתבאסות במקרה הרע 

או במקרה הפחות רע - נותנות לעצמן בעיטה בתחת של 

"נו, יאללה, תעלי את ההכנסה בחודש הבא. 

כולן מסביב מכניסות מלאאאאא.."


(במקרה הטוב שבו הן יודעות 

כמה נכנס ויוצא כל חודש.

את חייבת, שומעת? 

את חייבת לדעת מה ההכנסות וההוצאות החודשיות שלך!

זה לא קטע בעסק שאת יכולה לשחרר ולזרום Que será, será)..


וזה משהו שאת חייבת לשחרר - חשוב שתמשכי משכורת קבועה חודשית (או יותר במקרים מסוימים) מהעסק - אבל תתחילי להסתכל על ההכנסה במושגים של "הכנסה שנתית".


*תשלחי את הניוזלטר לחברה עצמאית, 

שתשמור את זה לקריאת קיץ (כלומר עכשיו 😄)

⬇️⬇️⬇️



I haven't finished my summer reading - a joke caricature

אז אם יש משהו שאני רוצה שתקחי איתך מהניוזלטר היום

זה צמד המילים "הכנסה שנתית".


ככה עצמאית אמורה להתנהל:

בחודשים בהם ההכנסה גבוהה,

העודף נשאר בעסק

והמשכורת הקבועה נמשכת בשוטף.

בחודשים של הכנסה פחותה,

העודף נותן יציבות לעסק

ושינה רגועה בלילה.


הבטחון העצמי שלך הוא נכס הליבה,

שמחזיק את העסק ותורם לשגשוג שלו.


כשכירה, המשכורת נכנסת בכל ראשון לחודש. 

כעצמאית, הפחד הכלכלי נוכח 

וכדאי שתביני את המספרים האמיתיים: 


כדי למשוך משכורת קבועה של 5,000 ש"ח נטו, 

העסק שלך צריך לייצר מחזור ברוטו של לפחות 10,000 או 12,000 ש"ח 

כדי לכסות הוצאות שיווק, תפעול וייעוץ.

עכשיו תכפילי ותשלשי הכול כדי להגיע לנטו הביתה 

של 10K ו-15K וכך הלאה.


בואי לזום החינמי שלי "עצמאית - טוב שאת מפחדת!"

בתחילת נובמבר.

פרטים על ההרצאות שלי מחכים לך פה >> אנחנו מחכים לך 🤩
​
​ותזמיני חברה,

כדי שיהיה לכן על מה לקשקש אחר-כך.

זה הפורטה שלנו הנשים - טובות בשיחות 💪🏼



💗 ותראו מה עמית כתבה עלי: 🥰

ויש כאן עוד קצת >> תציצו

~~~~~~~~~~~~~


הרצאות הזום החינמיות הקצרצרות הקרובות שלי 

מעודכנות בקישור שבכפתור שכאן>> הרצאות זום חינמיות

~~~~~~~~~~~~~


בטח שמעת על קנבה

ואת יודעת היטב מה היתרון של שקף רקע לשיחות האונליין שלך,

אז כאן תמצאי דוגמה להקלטת זום בת 31 דקות וקצת,

​כך שתביני מה הווייב שמצפה לך בזומים שלי:


אז..

מוזמנים ומוזמנות לכתוב לי באופן אישי 

ולשאול שאלות 

או לספר לי מה חשבתםן ומה לקחתןם מכאן.


אחלה שהגעתןם עד פה! 🏆🏆🏆🏆🏆


יש שאלות?

כאן שולחים אלי הודעה: https://wa.me/972506202585 



~~~~~~~~~~~~~


בניוזלטר הבא, 

ניוזלטר #006, 

אכתוב על

לקום בבוקר עם רעיון ובצהרים למכור אותו 🏃🏽‍♀️🏃🏽‍♀️🏃🏽‍♀️



גמר חתימה טובה,

ריקי